חוק המזומן הישראלי נכנס לתוקף בשנת 2019 במטרה להיאבק בכלכלה השחורה ולהגביר את השקיפות במשק. החוק מגביל את השימוש במזומן בעסקאות שונות, ומעודד מעבר לאמצעי תשלום דיגיטליים. במאמר זה תמצאו סקירה ברורה של מטרות החוק, ההגבלות שהוא קובע, ההשפעות על הציבור והעסקים, ותגובות הביקורת שעלו בעקבות יישומו.
חוק המזומן או בשמו הרשמי “חוק לצמצום השימוש במזומן, תשע"ח-2018”, נכנס לתוקפו בינואר 2019 ומהווה אבן דרך משמעותית במאבק הכלכלה השחורה והלבנת ההון בישראל. החוק הינו חלק ממאמץ רחב לשיפור השקיפות הכלכלית ולעידוד השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים ומתקדמים. במאמר זה נעמיק בהיבטים המרכזיים של החוק, במטרותיו ובמשמעויותיו עבור הציבור, תוך התמקדות בשימוש במזומן והשפעת ההגבלות עליו.
החוק מגביל את היכולת להשתמש במזומן בעסקאות בין עסקים ובין אנשים פרטיים. ההגבלות המרכזיות הן:
החוק כולל מספר חריגים המאפשרים שימוש במזומן מעל התקרות שנקבעו, לרבות:
בנוסף, החוק מותאם למציאות המשתנה באמצעות תיקונים ועדכונים תקופתיים.
החוק מסייע למנוע העלמות מס והלבנת הון, ומאפשר לרשויות לעקוב טוב יותר אחר תנועות הכספים במשק.
המעבר לתשלומים אלקטרוניים מגביר את היעילות הכלכלית ומצמצם סיכונים.
החוק יוצר שוויון הזדמנויות בין עסקים ומבטיח תנאי תחרות הוגנים יותר.
ישנם אנשים ועסקים שאין להם גישה לחשבונות בנק או כרטיסי אשראי.
המעבר לשיטות תשלום אלקטרוניות כרוך בעלויות ובתהליך לימוד מורכב.
השימוש במזומן מושרש בהרגלים תרבותיים רבים, והמעבר לתשלומים דיגיטליים אינו תמיד קל.
האכיפה מתבצעת על ידי רשות המסים וכוללת סנקציות כספיות:
האכיפה כוללת בדיקות שוטפות של העסקאות ותלונות שמתקבלות ברשות המסים.
החוק צפוי להאיץ את המעבר לכלכלה דיגיטלית, להפחית סיכונים ולשנות את התרבות הכלכלית בישראל.
חוק המזומן הישראלי הוא נדבך חשוב במאבק לשיפור השקיפות הכלכלית והפחתת הכלכלה השחורה בישראל. הוא מהווה כלי אפקטיבי לקידום שימוש באמצעי תשלום דיגיטליים ולמניעת העלמות מס. יחד עם זאת, החוק מצריך התמודדות עם אתגרים חברתיים וכלכליים.